בן נחמה וירחמיאל, נולד ביום כ"א בתמוז תרס"ב (26.7.1902) בעיירה מזריץ', פולין, למשפחת חסידים אדוקים. בילדותו למד ב"חדר". התמחה במלאכת התפרות, ושלא כרוב הפועלים היהודים בעיירתו לא נסחף עם הזרם של ה"בונד" אלא אירגן את הנוער הציוני העובד והיה מנאמני התנועה הציונית-סוציאליסטית "פרייהייט", בה היה פעיל ובה באה רוחו הסוערת על סיפוקה. הוא היה ממייסדי הספרייה על שם י.ח. ברנר במקום. מ"פרייהייט" עבר למפלגת "פועלי-ציון". בשנת 1933 עלה לארץ והשתקע בתל- אביב. אם כי נתקל, כאחרים, בקשיי התערות, הגביר את פעולתו הציבורית, החל לארגן את עולי עירו, אסף תרומות ועזר לנצרכים. עד שהתבסס שוב במקצועו, עבד זמנית בבית-חרושת לעורות וגם בסלילת כבישים. היה חבר ה"הגנה" מיום עלייתו והתנדב ל"משטרה המיוחדת".

אהרן נפל ליד פתח ביתו, בשכונת-ספר בגבול יפו-תל-אביב ביום כ"ו בכסלו תש"ח (9.12.1947). על הבית ניתך מטר יריות והוא ניסה להציל את הרכוש, ותוך כדי כך השיגוהו כדורי המרצחים והפילוהו. נקבר בבית-הקברות בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה, זהבה, ובת, יונה.

ביום כ"ה באלול תשי"ד (23.9.1954) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שבמקום.